"דלקת": חלק משמעותי מהתהליך הם הציטוקינים – מולקולות איתות של מערכת החיסון שכאשר תא חיסון נתקל בהם, הוא עובר למצב תקיפה ומפריש גם הוא ציטוקינים נוספים. כתוצאה מכך מתעוררת תגובת שרשרת והרבה תאי חיסון עוברים למצב תקיפה ומפרישים ציטוקינים נוספים – ' דלקת'. הציטוקינים נישאים בזרם הדם ומגיעים למוח שם הם משתתפים במגוון מסלולים עצביים באזורים המווסתים התנהגות, באופן המוביל לשינויים התנהגותיים המזוהים עם מרבית המחלות הדלקתיות מוכרות – דיכאון וחרדה.ככל שרמות הציטוקינים הדלקתיים גבוהות יותר כך רמת הדיכאון והחרדה תעלה. תרופות הנוגדות דיכאון מסוג SSRI מעכבי קליטת סרוטונין חוזרת – Serotinin Selective Reuptake Inhibitors כדוגמת 'ציפרלקס' פועלות במנגנון החוסם את אותם נשאים במטרה להעלות את רמות הסרוטונין הזמין במרווח שבין העצבים.

בחיינו המודרניים גופנו נמצא בסביבה סטרילית יחסית לערבות הפרא בה היו מצויים שבטי ציידים לקטים, ומרבית המצבים הדלקתיים נובעים ממנגנונים אוטו-אימוניים פנימיים הנגרמים, כנראה כתגובה למתחים נפשיים.

כיום, בניגוד לטענה יחסית רווחת שהרפואה המערבית והמדע מפרידים בין גוף ונפש, מדעי החיים מכירים היטב כבר קרוב ל20 שנה את מנגנוני החיסון המופעלים, כהזעקות שווא, בתגובה לעקה פסיכולוגית-חברתית. במנגנונים אלה פועלים תאי חיסון מיוחדים במוח (מיקרוגליה) בתגובה לתשדורת עצבית המזוהה עם מתח נפשי בהפרשת ציטוקינים דלקתיים.

במחקר, שבוצע בסין, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בייג'ין בדקו את יעילות הדיקור ואת מנגנון הפעולה האנטי דלקתי שלו בטיפול בעכברים שנחשפו במשך 4 שבועות למתח חיצוני מתמשך. העכברים חולקו ל4 קבוצות: כאלה שלא נחשפו לסטרס, כאלה שנחשפו ולא טופלו, כאלה שנחשפו וטופלו במהלך החשיפה בדיקור (כל יומיים PC6+GV20) וכאלה שנחשפו וטופלו במהלך החשיפה בפרוזאק. לפני ואחרי הניסוי העכברים עברו מבחני ניטור לרמת דיכאון, בדיקת משקל גוף, וכן נבדקו רמותיהם של גורמי דלקת שונים:

(PGE-2, NO, COX-2, iNOS, NFkB P65) באזורי מוח האחראיים על מצב הרוח – קליפת המוח הקדם-מצחית וההיפוקמפוס.

תוצאות המחקר העידו באופן מובהק על השפעת הדיקור על התנהגותם של העכברים ועל יעילותו בטיפול בדיכאון שמקורו במתח כרוני. נוסף לכך הודגמה ירידה משמעותית בכל מדדי הדלקת שנבדקו בהשוואה לעכברים שלא קיבלו דיקור ובחלקם השיפור השתווה לשיפור שהודגם במתן פרוזאק.

מחקר נוסף שפורסם בדצמבר 2017 בדק את ההשפעה של דיקור סיני על דיכאון הנוצר מחשיפה לסטרס. המחקר הציע כי דיקור מעכב את התגובה הדלקתית בקרב עכברים שנחשפו לסטרס כרוני שהוביל לדיכאון.

עבודות נוספות שעסקו בקשר שבין דיכאון לעקה (סטרס) מצאו שמצבי עקה כרוניים מעודדים את הפרשת הציטוקינים ועל ידי כך נוצר דיכאון.

ניתן לפשט את הדברים באופן הבא – רמות מתח גבוהות גורמות להגברת רמות דלקת, רמות דלקת גבוהות מובילות לחרדה ולדיכאון.

סיכום: לאחר בחינה דקדקנית של המחקרים שנכללו והשוו דיקור ומוקסה עם טיפול בצמחים, עם טיפול מערבי ועם טיפול מדומה (פלסבו) מסקנת החוקרים הייתה ברורה – דיקור ומוקסה יעילים באופן מובהק יותר מכל שלושת הטיפולים שנבדקו. מנגנון הפעולה של הדיקור הולך ומתבהר בתחומי המחקר המדעי. גילויים חדשים בתחום האימונולוגיה מאפשרים לחוקרים להעמיק בחקר השפעת הדיקור הן על מצב הרוח והן על הפחתת כאב, שיקום, וטיפול במחלות מורכבות.

זה פשוט!: דלקות לאורך זמן מתישות את הגוף והנפש והאדם עובר אט אט להתכנסות והסתגרות. לצערי הרב, רופאי נפש מקצועיים מחלקים כדורים כטיפול לנפש וזה רע, רע מאוד!

ברגע שנסלק את הגורמים לדלקת נאפשר לגוף ולנפש להבריא.

לרוב אני מוצא כי התזונה של האדם אינה טובה לו. צריך להבין, התזונה היא זו שהופכת לדם ובדם נמצא הנפש. ככל שהדם יהיה איכותי, כך הנשמה תהיה רגועה. כאשר גוף מתמודד לאורך זמן עם תזונה לא ראויה, אז מתחילה היווצרות של תהליך דלקתי.

האדם הרגיל הולך לרופא הרגיל ומקבל התייחסות רגילה: כדורים.

רופאים מערביים כמעט ואין להם ידע בתזונה. מי שלא מבין בתזונה, לא מבין בבריאות!

כאשר מגיעים אלי לקליניקה אנשים ומתלוננים על מצוקות נפשיות ואומרים כי עשו כבר הכל, כל מה שהרופאים המליצו אז אני מבקש מהם לבצע בדיקות מעבדה חדשות ולחזור אלי. כמעט בכל המקרים נמצא בבירור המעבדתי כי הם סובלים מדלקות שונות. הם גם יודעים לומר לי שהם סובלים תמיד מדלקות.

מתוך שנות לימודי הרפואה שלי, 5 שנים מתוכם למדתי תזונה! לא (רק) כזאת אשר סופרת קלוריות אלא ובעיקר תזונה היודעת לדייק כל מרכיב במזון לאיזה איבר פנימי הוא יתרום או יזיק, איזו השפעה יש לו כנוגד דלקת ואיזו השפעה על הנפש.

האבחון שאני מבצע מאפשר לי להגיע להבנה על יחסי הכוחות שבין האיברים הפנימיים ומכאן להכין טיפול המתייחס לטיפול בדלקת והחזרת הבריאות הגופנית והנפשית.